כל הפוסטים של ד"ר לבר סגל ענת

אודות ד"ר לבר סגל ענת

מזה למעלה מ 30 שנה רופאה מומחית בהרדמה (מבוגרים וילדים). במשך שנים רבות ניהלה את מרפאת טרום הרדמה בביה"ח הילל יפה. תוך כדי עבודתה כרופאה סיימה את לימודי המשפטים באוניברסיטת חיפה. מרצה בפקולטה לבריאות ורווחה של אוניברסיטת חיפה ומכללת עמק יזרעאל על רפואה ומשפט. עורכת השתלמויות בנושאי רשלנות רפואית לעורכי דין וכן יועצת לעורכי דין בתיקי רשלנות רפואית מסובכים.

פטור ממס הכנסה מתיאוריה לפרקטיקה

פטור מתשלום מס הכנסה , כיצד?

סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה קובע כי אדם שנקבעה לו נכות רפואית  בשיעור של 90% לפחות

זכאי לפטור מתשלום מס הכנסה על הכנסות מיגיעה אישית (הכנסות עבודה)  

עד לגובה התקרה הקבועה בחוק .

 רואה החשבון משה כץ  הבהיר  איך נכות רפואית יכולה להקנות זכות לקבל פטור ממס הכנסה בכפוף לנתונים שצוינו .

אני אפרוש בפניכם איזה חוקים  מזכים  הגשת בקשה מסוג זה,מה נדרש וכן הדרך לעשות זאת במטרה  לממש זכות זו.

הוועדה הרפואית לפטור ממס הכנסה עוסקת במתן פטור ממס הכנסה  לעיוורים

ולאנשים עם נכות רפואית של 100%, או 90% ומעלה לפי חישוב מיוחד.

זכאים לפטור  ממס על רקע  נכות רפואית גם אלה שנכותם נקבעה עי חוק הנכים(תגמולים ושקום)(צה"ל),

חוק  נכי המלחמה בנאצים,חוק נרדפי הנאצים,(ניצולי שואה המקבלים תגמול ממשרד האוצר)

חוק נפגעי גזזת, חוק הביטוח הלאומי – בגין פגיעה בעבודהנכות כללית או פגיעה במהלך התנדבות..

 אחוזי הנכות ייקבעו בגין ליקויים רפואיים בלבד ולא תפקודיים.

 שיעור של 100% עבור ליקוי אחד או שיעור של לפחות 90% בשל כמה ליקויים (החישוב של האחוזים נעשה באמצעות שקלול).

צריך לזכור שבחישוב  מיוחד  לצורך קביעת הפטור ממס הכנסה יילקחו בחשבון גם אחוזי נכות שנקבעו

בשל ליקויים מנופים שאינם נלקחים בחשבון בחישוב אחוזי הנכות הכללית

ולכן יש לציין כל בעיה רפואית  לשם הערכה בפני הוועדה.

כל שבריר אחוז יכול לקבוע את גורל התביעה .

 הזכאות לפטור ממס ניתנת למי שנקבעה לו נכות לתקופה של לפחות 185 יום

(מי שנקבעה לו נכות לתקופה של 184 יום או פחות אינו זכאי לפטור)

על מנת לקבל  זימון  לוועדה רפואית להערכה וקביעת אחוזי הנכות הרפואית

המזכה בפטור ממס הכנסה יש  להגיש בקשה לפקיד השומה באזור המגורים.

יש לזכור שהמוסד לביטוח לאומי לא יקבל בקשה לזימון לוועדה רפואית ללא הפניה מרשות המיסים,

מאחר ותפקידו הוא מתן שרות של הערכה מקצועית בלבד 

בעזרת הועדות הרפואיות למימוש  הזכות לפטור  לפי ס' 9(5) לפקודת מס הכנסה.

איך עושים את זה?

אל הבקשה יש לצרף שובר על תשלום אגרה למוסד לביטוח לאומי חתום עי הבנק 

שמשיגים במשרד פקיד השומה או בסניף הביטוח הלאומי.

האגרה 659 ₪

טופס 1516– בקשה לפטור  ממס על רקע נכות.

טופס 169 א-בקשה לוועדה רפואית לקביעת אחוזי נכות לצורכי מס( יש למלא את כל המחלות והליקויים)

אפשר לחתום בטופס כי הוועדה  תיערך  ללא נוכחות המבקש על סמך מסמכים בלבד (לא מומלץ)

טופס 169ב– ויתור סודיות רפואית.

 

יש לערוך את התיק הרפואי בצורה  מסודרת וכרונולוגית  כשהמסמכים העדכנים ביותר

 בראש הרשימה.

את המסמכים יש למסור  לוועדה, אך מומלץ להחזיק בעותק התיק כולו

עם המסמכים שנמסרו לעיון הועדה, כדי לוודא שאכן כל הנדרש עומד ועמד

בפני הוועדה הרפואית בעת הדיון וזאת מאחר ובפרוטוקול הועדה

מציינים על סמך איזה תיעוד נקבעה ההחלטה וסעיף הנכות.

ולסיום טיפ  קטן גדול – יש להגיע עם ייצוג  של עו"ד  המכיר/ה  את התיק על בוריו.

בד"כ זה עוזר.

 

ד"ר ענת לבר סגל רופאה ועו"ד

 יועצת משפטית של עמותת מושתלי הכבד

www.rashlanutrefuit.com

יש לך בעיה עני/ה על מספר שאלות ( בדף ברוכים הבאים)

ואחזור אליך .

 

 

הטבות מס וזכויות סוציאליות לנכים.

 

הטבות מס וזכויות סוציאליות לנכים.

כחלק מהזכויות הסוציאליות המוקנות לכל אזרח בישראל, משלם הביטוח הלאומי

קצבאות חודשיות שונות לבעלי נכויות שנקבע שכושר השתכרותם נפגע בלפחות 50% .

במקרים רבים , כתוצאה מירידת תפקודי הכבד בתקופת המחלה וגם לאחר ההשתלה,

זכאים החולים במחלת הכבד להכרה כנכים רפואית ובהתאם לזכאות לקבלת קצבת הביטוח הלאומי .

מטרת הקצבאות הינה להקל בחיי היומיום בשלב ההכנה להשתלה ולאחר ניתוח ההשתלה –

על רקע היותם למעשה חולים כרוניים הנדרשים לטיפול תרופתי קבוע.

בקליפת האגוז יצוין שעל מנת להיות מוכר כבעל נכות רפואית יש להגיש תביעה לקצבת נכות

למוסד לביטוח לאומי ולעבור ועדה רפואית.

בדרך כלל הליך זה יכול להימשך זמן רב אולם מושתלי כבד זכאים להגיש  התביעה במסלול מהיר

המאפשר טיפול בתביעה תוך 30 יום ממועד הגשת הבקשה.

לאחר הגשת התביעה תיקבע הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי האם מגיש התביעה

זכאי לאחוזי נכות, שיעורם ,מועד תחילת הזכאות לקצבה וכן האם הנכות הינה זמנית או לצמיתות .

הקצבה החודשית לה יהא זכאי הנכה הינה נגזרת של שיעור הנכות שנקבעו לו.

חשוב לדעת ולהכיר כי מעבר לקצבת הנכות, אחוז הנכות הנקבע על ידי ביטוח לאומי

עשוי במקרים מסוימים להקנות הטבות כלכליות בתחומים נוספים וזאת בהתאם לשיעור הנכות שנקבע לנכה.

בין היתר ניתנות לנכים בדרגות נכות גבוהות הטבות בתחומים שונים לרבות דיור

(לדוגמא הנחות בתשלומי ארנונה, סיוע בשכר דירה ודיור ציבורי),

תחבורה ( אגרת רישוי מופחתת, פטור מתשלום חניה בבתי חולים הנחות בתחבורה הציבורית) ,

בריאות (פטור מתשלומים בקופות חולים)

ושירותים (הנחות בתשלומי בזק, מים וחשמל, הנחות בעמלות בנקים ועוד).

פרטים נוספים לעניין הטבות אלה ניתן למצוא בין היתר באתרי האינטרנט הממשלתיים ושל נותני השירותים עצמם.

במאמר זה נתמקד בהטבות

היכולות לעיתים להיות המהותיות ביותר מבחינה כלכלית –

הטבות המס הניתנות לנכים, מכוח פקודת מס הכנסה וחוק מיסוי מקרקעין.

פטור מתשלום מס הכנסה סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה קובע כי אדם שנקבעה לו נכות בשיעור של 90% לפחות

זכאי לפטור מתשלום מס הכנסה על הכנסות מיגיעה אישית (הכנסות עבודה)  עד לגובה התקרה הקבועה בחוק .

במידה והנכות נקבעה לתקופה של 365 ימים או יותר זכאי הנכה לפטור ממס

עד לסכום של 618,000 ₪ בשנה (51,500 ₪ הכנסה חודשית פטורה) נכון לשנת 2020.

ככל שהנכות נקבעה לתקופה זמנית שבין 185 ימים ל364 ימים שיעור הפטור הינו 74,040 ₪ לשנה.

פקודת מס הכנסה מכירה בעובדה שבמקרים רבים בעלי הנכות אינם יכולים להפיק הכנסות עבודה

ולהנות מהטבות המס שלעיל ולכן נקבע בנוסף כי ככל והכנסות הנכה מיגיעה אישית

נמוכות מסך של 74,040 ₪ ,גם הכנסות שלא מיגיעה אישית

(הכנסות פאסיביות לרבות הכנסות מריבית,דיבידנדים, רווחי הון וכדומה )

 יהיו פטורות עד סכום זה .

במקרים מסוימים , במידה וההכנסה הפאסיבית הינה מריבית על כספים שמקורם בפיצויים או כספי ביטוח

שהתקבלו בשל פגיעת הגוף של הנכה סכום הפטור אף יכול להאמיר עד לסך של כ-305 אלף ₪ לשנה .

יצוין כי על מנת להיות זכאי לפטור ממס יש להמציא למשלם הכנסת העבודה או הקצבה אישור פטור מניכוי מס הכנסה.  

בנוסף , במקרים רבים, החלטת הועדה הרפואית קובעת אחוזי נכות רטרואקטיבית מספר שנים אחורה ,

במקרים אלו ניתן להגיש בקשה להחזר מס.

התקופה בה ניתן להגיש דוחות החזר מס מוגבלת בזמן וכפופה להתיישנות

ולפיכך במקרים אלה חשוב למהר ולפעול להגשת בקשות החזר מס . 

פטור ממס במשיכת כספים מקופת גמל

ככלל, המחוקק בישראל מעניק הטבות מס רבות בעת משיכת כספים מקופות גמל

ובלבד שהמשיכה נעשית במועד החוקי הקבוע בחוק.  

כל משיכה שנעשית בטרם המועד גיל פרישה מהווה משיכה שלא כדין ומחויבת במס בשיעור שלא יפחת מ- 35% .

על אף האמור , המחוקק מודע לעובדה כי ישנם מצבים סוציאליים קשים בהם העמית בקופת הגמל

זקוק לכספים ובהתאם נקבעו מספר מקרים בהם ניתן יהיה למשוך הכספים בפטור מלא ממס .

אחד המקרים הללו מתייחס למשיכת כספי תגמולים מקופת גמל וקרנות פנסיה במקרים בהם לעמית 

או לקרוב משפחתו נקבעה נכות רפואית בשיעור העולה על 75% .

במקרה זה זכאים למעשה הנכה או קרובו  לפטור מלא ממס במשיכת כספי תגמולים שהופקדו לקופת גמל .

תנאי למשיכה הוא שקופת הגמל נפתחה טרם קבלת הנכות על ידי הנכה או קרוב משפחתו .

קרוב משפחה מוגדר כבן זוג, הורה , הורי הורה , צאצא, ובן זוגו של כל אחד מהקרובים הללו.

יצוין כי מחד מדובר בהטבת מס מרחיקת לכת שבמקרים רבים כדאי מאוד לנצלה אולם מנגד

חשוב להבין כי ישנן השלכות רבות, לא כולן מיסויות, למשיכת כספי תגמולים מקופת גמל

ולכן מומלץ להיוועץ באיש מקצוע להבנת כל המשמעויות טרם משיכת כספי התגמולים מקופת גמל.

הנחה במס רכישה ברכישת דירת מגורים

הטבת מס משמעותית נוספת הינה זכאות למס רכישה מופחת בשיעור של 0.5% בלבד

מערך הדירה הנרכשת זאת במידה ודירת המגורים נרכשה לצורך מגוריו של הנכה.

במידה ומדובר בדירת מגורים יחידה הזכאית לפטור ממס רכישה על חלק השווי שעד 1,744,505 ₪ ,

יהיה זכאי הנכה לפטור על מדרגת מס הרכישה הבאה וישלם 0.5% רק על החלק שמעל שווי זה.

להטבת מס זו זכאי מי שנקבעה לו דרגת אי כושר השתכרות לצמיתות בשיעור של לפחות 75%

או דרגת נכות רפואית בשיעור של 90% ומעלה וניתן לנצלה פעמיים בלבד.

נקודת זכות נוספת –

אדם נשוי שלבן/בת זוגו אין הכנסה יהיה זכאי לנקודת זיכוי מס נוספת בתנאי שאחד מבני הזוג

הגיע לגיל פרישה או שנקבעה לו נכות רפואית בשיעור העולה על 90% .

שוויה של נקודת זיכוי נכון ל-2020 הינה 2,628 ₪ וניתן לקבל הטבה זו במסגרת הצהרה בטופס 101

שנמסר למעסיק או משלם הקצבה או באמצעות הגשת דו"ח החזר מס ככל ורלוונטי לשנים קודמות.

 

במאמר ניתנו דוגמאות למספר הטבות מס מהותיות להם זכאים מקבלי קצבת נכות

עליהם נמנים גם רבים ממושתלי הכבד וחולים הממתינים להשתלה.

יצוין כי קיימים מקרים פרטניים נוספים, בעיקר במקרים בהם הנכה עבר את גיל 60,

בהם פעמים רבות קיימת זכאות להטבות מס נוספות זאת בשילוב עם הוראות חוק אחרות.

כבן של מושתל כבד שהמתין להשתלה שנים רבות, הנני מודע לעובדה שחוסר בידע 

בשילוב עם בעיות הבריאות המקשות על חיי היומיום דוחקות לעיתים ההתעסקות בזכויות החולה למקום האחרון.

כפי שניתן ללמוד משורות אלה ,לעיתים מדובר בהטבות מהותיות היכולות לסייע ולהקל במקצת

על הקשיים אותם חווים החולים ולפיכך מומלץ לבחון עם איש מקצוע שאכן כל זכויותיכם ממומשות.

הכותב הינו רו"ח במקצועו המתמחה בין היתר בזכויות נכים במס הכנסה ובנו של  מושתל כבד .  

מייל : Moshe@katz-tax.com

 טלפון נייד : 054-2287180

מאמר נוסף בנושא פטור ממס הכנסה (מתיאוריה לפרקטיקה)

נכתב ע"י ד"ר לבר סגל ענת.

כדי להעריך את זכאותכם לפטור ממס הכנסה ענו על מספר שאלות

בדף הביתhttp://box2252.temp.domains/~rashlan1/ ונחזור אליכם.

 

 

 

 

הקשר בין הסכמה מדעת ורשלנות רפואית

רשלנות רפואית והסכמה מדעת

חבל שלא ידעתי את זה קודם!

 

 כיצד רשלנות רפואית קשורה להסכמה מדעת  ומהן  זכויותי?

גבר בן  שמונים  ערירי שאינו דובר עברית הגיע להסרת נגע עורי חשוד  כסרטני באזור הפנים.

מדובר בפעולה קטנה (ביופסיה) בהרדמה מקומית המתבצעת בחדרי ניתוח במרפאות בקהילה. 

הרופא המנתח ממש לפני כניסתו לחדר ניתוח  החליט  שיש לבצע ניתוח נרחב יותר

מאשר הביופסיה הרגילה  בטענה שמדובר בניתוח טוב יותר ובר יכולת ריפוי מלאה.

הוא מסר לאחות שהמטופל הסכים להתערבות היותר נרחבת.

כאשר נשאל האם האיש נתן הסכמתו לשינוי סוג הניתוח נענה שכן

על אף שהרופא אינו דובר את שפת המטופל וגם לא החתימו על כך.

סוג הניתוח הנרחב שרצה לבצע  כלול בפעולות  ניתוחיות המחייבות הסכמה בכתב.  

אחות חדר הניתוח שקיבלה את המטופל ודיברה בשפתו שאלה אותו  אם יודע שהניתוח שונה.

התשובה  הייתה שלא, שאינו מסכים לשינוי  אם יש כזה, וגם אינו יודע על מה מדובר כלל

ולא נתן הסכמתו לשינוי.

 האחות עדכנה את הרופא שהתבצר בטענתו שקיבל הסכמה מדעת.

נוצר מצב שבו  האחות סירבה  להכניס המטופל  לניתוח בהסתמך על שיחתה עם המטופל

ומנגד הרופא טען שקיבל הסכמה כדת וכדין.

סופו של הספור שהמטופל הלך הביתה מאחר וסירב לעבור את הניתוח הנרחב יותר

עקב חוסר הסבר ושיחה עמו.

 והאחות? הגיעה לעימות עם הרופא בנושא.

אז מי צדק?

חוק זכויות החולה הישראלי היה מהראשונים שנחקקו בעולם(1996).

החוק מעגן  את זכויות החולה  בנושאי רפואה מול המערכת הרפואית.

במקרה של בדיקה פולשנית או התערבות ניתוחית ס' 13 וס'14 בחוק  מחייבים  את  המטפלים 

להסביר ולקבל הסכמה מדעת  בכתב  או בע"פ במקרים מסוימים.

אם לא  ניתנה הסכמה מדעת כנדרש  זוהי רשלנות  רפואית ופגיעה באוטונומיה  של המטופל

המאפשרת  הגשת תביעה  וקבלת פיצויים גם ללא הוכחה שזה גרם לנזק גופני,

אלא רק פגיעה באוטונומיה של המטופל  .

במקרה שתואר התקיימה הפרה בוטה מצד הרופא  של סעיפי החוק  העוסקים בהסכמה מדעת .

 אומר סעיף 13' בעניין ההסכמה מדעת- אין להעניק טיפול רפואי למטופל בגיר וכשיר

ללא הסכמתו המפורשת לקבלת הטיפול.

כדי להסכים  צריך  לפרט  בפניו מידע על הסוגיה הרפואית כולל כאבים, סיכונים ,סיבוכים

ואפשרויות טיפוליות אחרות ובשפה אותה דובר/ת המטופל או המטופלת .

הסכמה "סתמית" שאינה נסמכת על מידע מספק ומפורט ביחס לטיפול המוצע – לא הסכמה היא.  

 

המטופל  מהיותו אדון לגורלו  זכאי להיות שותף מלא בתהליך קבלת ההחלטות הרפואיות."

 

סוגיית  הפגיעה באוטונומיה  לא איחרה  להגיע גם לפתחו  של בית המשפט העליון.

אישה הוחתמה על פרוצדורה ניתוחית נוספת על שולחן הניתוחים כאשר הייתה תחת השפעת חומרים מטשטשים

ולא ערה לחלוטין. לרוע המזל הניתוח הנוסף לא צלח ונשארה נכות.

 נקבע בעליון שהייתה פגיעה באוטונומיה של האישה כי לא הייתה במלוא היכולות  שלה

להחליט ולחתום.(עלי דקה נ' בית חולים כרמל ע"א2781/93).

זה היה המקרה הראשון בפסיקה הישראלית בנושא פגיעה באוטונומיה.הפיצוי היה צנוע 15000   ₪.

מקרה נוסף– יולדת שאינה דוברת עברית הגיעה לביה"ח פוריה שלוש פעמים בשבוע 42 להריונה 

וכל פעם נשלחה הביתה . העובר נפטר ברחמה. בתביעה נטען שאינה דוברת עברית ולא הבינה את אשר נאמר לה.

בית החולים טען שהסביר אבל בעברית. 

בית המשפט קבע  שעל בית החולים לתת הסבר בשפה שהמטופלת תבין 

ואין בטענה כי לא נמצא מי שיתרגם את השיחה כדי לפטור את בית החולים מאחריות.

בהחלטתו קבע בית המשפט כי שאלת הקשר הסיבתי אינה שנויה במחלוקת 

ושאין להטיל אשם תורם על האישה ובן זוגה ופסק לתובעים 250,000 ש"ח על פגיעה באוטונומיה.

כפי שראיתם, עם השנים המערכת המטפלת למדה והפנימה שיש למלא ולכבד את  הוראות הסעיף בחוק במלואן

ולצרף את המטופל/ת כצד שווה  בהחלטה על גופו/ה  מה יעשה  בטיפול הפולשני או הניתוח. 

אז מה עושים אתם שואלים?

חובה  לדרוש הסבר ברור ומפורט מהמטפלים לפני כימותרפיה, דיאליזה, צנתורים וניתוחים.

גם בטיפולי שיניים חובה להסביר ולרשום את תוכנית הטיפולים,במיוחד  בהשתלות, עקירות

וניתוחי הרמת סינוס שהם כירורגיה לכל דבר.

על  המטפלים לתעד הכל. יש  להסביר בשפה אותה מדברים המטופלים או

להיעזר במתורגמנים מהימנים.

רק אז ניתן לחתום על טופס יעודי של הסכמה מדעת ולקבל העתק ממנו.

(חוזר  מנהל הרפואה משרד הבריאות 2010 )

אי עמידה בדרישות קבלת ההסכמה מדעת וגרימת נזק גופני בעקבות כך מוגדרת

כרשלנות רפואית ברת תביעה.

גם ללא נזק גופני ניתן לתבוע בגין פגיעה באוטונומיה.

 

ד"ר לבר סגל ענת  רופאה ועו"ד

לבדיקת זכותכם לפיצוי ענו על מספר שאלות

רשלנות רפואית ברפואת המשפחה

רשלנות רפואית ברפואת המשפחה

  1. א. מורה דרך בן 61    פנה ב2012 לרופאת המשפחה בתלונות בדרכי השתן  וחשש  מבעיות עם הערמונית.הרופאה שלחה אותו לבדיקות שונות כולל  בדיקה  מכוונת לשלילת מחלה של הערמונית. על אף  הערכים החריגים  הרופאה לא התייחסה לכך לא עדכנה את א. ולא בדקה אותו  גופנית כנדרש לאור תוצאות הבדיקות. בהמשך על אף שנפגשו מספר פעמים הנושא לא עלה. רק שנה וחצי מאוחר יותר התגלה באקראי לאחר בדיקת סי.טי  עקב כאבי גב בלוטות לימפה מוגדלות באגן  וערכי הערמונית החוזרת  היו  גבוהים  מאוד ונצפו גרורות בעצמות. טופל  אונקולוגית ומצבו השתפר. הוגשה תביעה על פיצוי  בגין נזקי גוף בטענה לאיחור של שנה וחצי  באבחון הסרטן.בית המשפט קיבל התביעה וקבע שיש קשר סיבתי בין האיחור באבחון  למצבו הרפואי .נקבע "שכשיש תוצאה של בדיקה  שהרופא הפנה המטופל וחורגת מהנורמה ומחייבת המשך טיפול במיוחד במקרי מחלות מסכנות חיים חובה על הרופא לעדכן המטופל בדחיפות ולדון על המשך הטיפול מבלי  לתלות  את בחינת התוצאות ביוזמת המטופל". מכאן רשלנות ופיצויים.
  2. ב.עבר התקף לב  חריף באפריל2001, בגינו נגרם לו נזק בלתי הפיך בגזע המוח, ותרדמת מוחלטת (COMA). הסתבר שבפברואר חודשיים קודם , עבר מסניף  קופת חולים לשני .  אז התייצבה בפני הרופאה רק אשת התובע שקיבלה הפניה לבדיקות כולל א.ק.ג ללא נוכחות התובע "כי שונא להיבדק". הרופאה לא דרשה שיחזרו עם הבדיקות של  התובע , לא בדקה אותו ולא רשמה  את ההפניות והבדיקות שהמליצה. כמו"כ לא בקשה תיק קודם.באפריל יומיים לפני אירוע התקף הלב הגיע  לבדיקה עקב  כאבים בחזה על אף שרשום בתיק  כאבים בחזה לא נשלח לא.ק.ג וגם לא הופנה למיון .

להמשיך לקרוא רשלנות רפואית ברפואת המשפחה

כיצד לבחור עורך דין רשלנות רפואית

כיצד לבחור משרד עורכי דין

הצעד הראשון לאחר שנעשתה החלטה

להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית

הינו בחירת עורך הדין אשר יטפל בתיק .

זוהי החלטה חשובה אשר תלווה אותנו

תקופה ארוכה ( שנים)ויש לה משמעויות

נפשיות, משפחתיות, חברתיות וכלכליות.

להמשיך לקרוא כיצד לבחור עורך דין רשלנות רפואית

עלות קבלת הרשומה הרפואית

עלות קבלת רשומה רפואית מבתי החולים הציבוריים וקופות החולים.

לפני הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית חייב עורך הדין לעבור על

הרשומות הרפואיות המתעדות את כל ההשתלשלות הרפואית של

המקרה ובמידה ומוצא לנכון,למסור את הרשומות לרופא מומחה 

בכדי שיעריך את מידת הרשלנות ויתן את חוות דעתו.

היו מקרים שתובעים ששלחו מיופה כח/עורך דין התבקשו לשלם 

סכומים גבוהים עבור הרשומה הרפואית.

נשאלת השאלה מה זכויותינו?

תקנות זכויות החולה קובעות כי קבלת העתק מרשומה רפואית ממוחשבת

בנסיבות הבאות תעלה עשרה שקלים בלבד:

1. בקשה של מטופל בעצמו או באמצעות אפוטרופסו או מיופה כוחו שהוא קרובו.

2. כשמדובר במידע שהופק בחמש השנים שקודם לבקשה.

המידע יכול להימסר באופן פיזי במוסד הרפואי אך יכול גם להישלח בדואר לכתובתו

הרשומה של המטופל במוסד הרפואי או בקופת החולים, כפי שמופיע בתקנה 3 (ה) לתקנות. 
 

"התעריף המרבי עבור העתק מהרשומה הרפואית

כאשר לא חלות על הבקשה הנסיבות המפורטות לעיל מפוקח ומוגבל

גם הוא במסגרת מחירון משרד הבריאות החל על בתי חולים ציבוריים ועל קופות החולים

ועומד על כ־108 שקל להעתק הרשומה עד 10 עמודים, וחצי שקל נוסף לכל עמוד.

ככל שקיימת תלונה קונקרטית ביחס לגבייה בניגוד לדין, ניתן לפנות אל משרד הבריאות לבירור.

 

במידה והינך רוצה להתייעץ עם עורכת דין ורופאה

המתמחה ברשלנות רפואית,זכויות רפואיות ופטור ממס בגין סיבות רפואיות.

 השאר/י פרטים או התקשר/י ל 054-3025258.

 

 

כיצד לממש את זכויותיך בקופ"ח

והפעם  על בדיקת MRI  שהומלצה  עי האורתופד

 זהו מקרה  של מבוטח  שסבל מכאבי גב עזים ומתמשכים ,

ירידה בתחושה וזרמים בגפה התחתונה שהשביתו אותו מפעילות במשך שנה שלמה.

טופל בתרופות ופיזיותרפיה אשר  לא הביאו מזור. 

כשהגיעו מים עד נפש ולאחר צילום ע"ש  שגרתי שלא הצביע בוודאות על התהליך הקיים

על אף הקליניקה  החד משמעית שהצביעה  על בעיה בע"ש  הופנה  לבדיקת MRI   לברור התלונות. 

אתם וודאי תוהים למה נבחרה אופציה זו ( MRI)באופן ראשוני ?

להמשיך לקרוא כיצד לממש את זכויותיך בקופ"ח

רשלנות מעסיקים ברפואה

   רשלנות מעסיקים בשטח הרפואה כלפי עובדיהם  

 

 בעוד שהתביעות ברשלנות מקצועית רפואית  סיבתן

התרשלות הצוות המטפל כלפי המטופלים. 

הפעם מכוון הזרקור  אל רשלנות  מקצועית של מעסיקים

בשטח הרפואה כלפי מועסקיהם ובגרימת נזקי גוף.

זה מאפשר תביעה אזרחית  בגין רשלנות ונזקי גוף

ומקנה פיצויים למועסק שנפגע .

לא רבות נכתב או דובר על הנושא.

שני פסקי דין שניתנו לאחרונה עוסקים ברשלנות המעסיק 

בשטח הרפואי כלפי מועסקיו,  תוצאת הפרת חובות הזהירות 

ומבחן הצפיות לנזקים לאותם עובדים.

המקרה הראשון עוסק בתביעה שהוגשה עי סייעת שנדבקה בצהבת נגיפית מסוג C

בעת עבודתה במרפאת רופא השיניים הנתבע.  

התובעת עבדה משך שש שנים במרפאתו.לטענתה נדבקה בצהבת הנגיפית

עקב תנאי עבודה לא תקניים בעת ניקוי כלים המיועדים לניתוחים.

בעדותה ציינה שהרופא לא הקפיד במרפאתו על תנאי  סניטציה וחיטויי 

המכשירים כנדרש על פי הסטנדרט המקצועי.

כל פעולות החיטוי בין המקרים בוצעו תחת לחץ ועומס עקב הרצון

לטפל בכמה שיותר מטופלים.

לכן אי הקפדה על הכללים המחייבים הליך ניקוי יסודי וסטריליזציה

מותנת זמן מוגדר. הדרישה לניקוי מהיר לא תאם את הכללים.

לא מעט פעמים נדקרה מהכלים המזוהמים.

הערותיה  בנושא  נפלו על אוזניים אטומות.

כמו כן ציינה שעקב העומס, הרופא לא נהג לקחת אנמנזה ממטופליו

ולכן זה השליך ישירות על המידע לגבי מצבם הרפואי של הפציינטים,

ולא איפשר נקיטת אמצעי הגנה בעת חשד לטיפול במטופלים הלוקים במחלות מדבקות.

מחלתה אובחנה בוודאות בתקופה שעבדה אצל אותו רופא שיניים,

אם כי המעסיק טען שעדות להמצאות הווירוס הייתה בתקופה קודמת להעסקתה אצלו

וכי עבדה גם במקומות אחרים ולכן התכחש לאחריותו .

כמו כן טען בתוקף שהמרפאה מנוהלת בהתאם לדרישות המחמירות

של סטריליזציה וחיטוי מכשירים ניתוחיים והתובעת התפטרה עקב חילוקי דעות ביניהם.

התובעת ועדה נוספת שעבדה עמה הגדירו את המרפאה  בין הטיפולים:

ספוגת דם כקצבייה וחידדו שהכלים לא נוקו וחוטאו כנדרש עקב הלחץ

והרצון של הרופא  לטפל בכמה שיותר מטופלים.

התובעת  ציינה שאומנם היא סייעת ותיקה  ועבדה גם במקומות אחרים,

אך הקפידה על בדיקות דם שנתיות ורק לאחר שהחלה לחוש ברע 

בעודה עובדת אצל  המעסיק התגלתה  המחלה בצורה ברורה ופעילה.

לציין שהמומחים הרפואיים מצד התובעת והנתבע הסכימו שאכן

קיים סיכוי שנדבקה מדקירה לאחר ששללו אפשרויות אחרות זאת מתוקף עבודתה כסייעת.

 השופטת קבעה בשאלת האחריות שהנתבע חב בחובת זהירות כלפי התובעת,

להבטיח סביבת עבודה בטוחה ומוגנת מפני תאונות של דקירה ממחטים וסכיני ניתוח.

מהתשתית הראייתית שנפרשה עלה , כי הנתבע לא הקפיד על סביבת עבודה

בטוחה למניעת תאונות מסוג זה.

העבודה נעשתה בלחץ רב וללא הקפדה על סטריליזציה של הכלים.

כמו כן על אף שהיה  מכשיר עזר לפירוק הסכינים שהסייעות לא השתמשו,

הרופא  לא חייב השימוש בו.

עם זאת, נקבע שהתובעת נושאת באשם תורם לאירועי הדקירות  ב20%

מאחר והייתה סייעת ותיקה והיה עליה להיזהר  מפני דקירות.

שאלת הנזק לא נקבעה עדיין.

ת"א 8627-03-13 עמראן נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ואח'

 

להמשיך לקרוא רשלנות מעסיקים ברפואה